הנחות יסוד של העבודה שלי

א. הכל יחסים.

אנחנו נבנים ומתעצבים בתוך קשרים, הקשרים שלנו בינקות בונים את מי שאנחנו, ולכן אם יש אפשרות לשינוי פנימי, היא תמיד תהיה בתוך קשר. קשרים משמעותיים משנים אותנו. לטוב ולרע.

לכן, בקליניקה, הקשר בין המטפל למטופל הוא מהותי. סביבו, בתוכו, מתקיים הטיפול. המטפל לא יכול להיות 'לוח חלק' ולהעמיד את עצמו מחוץ למה שמתרחש במפגש הטיפולי כצופה. זה אני ואת, יחד, נמצאות בקשר הזה. כמטפלת המטרה שלי היא להיות קשר מיטיב, קשר מתמיר עבור המטופל.

ב. אני גוף.

הגוף שלי מכיל את העבר שלי, את הרגשות שלי, את מערכות היחסים שלי הנוכחיות ואלו שהיו פעם, והוא יודע הרבה הרבה יותר ממה שהשכל שלי יוכל אי פעם לתפוש באופן מודע.

השפה של הגוף היא אחרת משפת המילים המושגים והסמלים שאנחנו מכירים.

לכן בטיפול חייבים לשתף את הגוף. להקשיב לו, להתייחס אליו. כל דבר אחר, יהיה חלקי, חסר.  יש הרבה אופנים לדבר איתו, וחשוב לי לציין שיש בזה הרבה פחות doing והרבה יותר being ממה שאולי נדמה. הגוף זקוק לסבלנות שלנו ולהקשבה שלנו כדי להתבטא.

ג. העבר חי בגוף כרגע, אבל לא כמו שהוא "היה",

לא כמו תמונה או קלטת וידאו, אלא באופן שבו הוא נחווה ברגע ההווה. חקירה של העבר היא חשובה אם אנחנו רוצים להבין ולרפא את הכאב בהווה.

לכן, בקליניקה, ננסה לחקור איך העבר שלי משפיע על רגע ההווה, לא מהתבוננות חיצונית-מנתחת אלא מהתבוננות חוויתית-פנימית. איך אני חווה את העבר משפיע כרגע.

ד. הכל קשור, הכל אחד, מרובה פנים אבל בלתי מופרד. גוף נפש שפה מחשבה עבר הווה מערכות יחסים בפנים בחוץ.

לכן בקליניקה חשוב להתבונן על התמונה הכוללת, ולנוע בין כל הפנים. לרקום ולחדש את הקשר והתנועה בניהם כדי ליצור שלם שהוא מפוצל פחות, חופשי יותר לנוע, מאושר יותר.

 

קריאה נוספת:

להיות גוף, או: למה דוקא פסיכותרפיה גופנית